האם חל חיסיון על מידע שנמסר בהליך "גילוי מרצון" מול מס הכנסה?
שאלה זו נידונה בפסק דין:
פ 5306/08 יהודה דורון, קטרינה דורון נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה
מדובר בנישומים, חברי קיבוץ שפיים אשר ביצעו הליך של "גילוי מרצון" בפני רשות המיסים. הנאשמים בתיק דנן, חברי קיבוץ שפיים אף הם, נאשמים בגניבה מהקיבוץ. הם מבקשים לקבל מידע מעד, שהינו חבר הקיבוץ, לגבי אותו הליך "גילוי מרצון", לרבות שמותיהם של החברים שביצעו את ההליך, ופרטים נוספים, היכולים, לטענתם, לסייע להם בהגנתם. השאלה שנשאלה היא האם ניתן להתיר עדות המתייחסת להליך של "גילוי מרצון", מפיו של עד זה?
העד אשר שימש גזבר הקיבוץ מספר שנים אחרי דורון סיפר בחקירתו הראשית כי גילה התנהלות כספית לא חוקית של הקיבוץ בתחום המס, וחשד כי היא קשורה למעילה של דורון. לדבריו, כדי שדורון לא יוכל לאיים בחשיפת עבירות מס שביצעו חלק מחברי הקיבוץ, הוחלט לערוך עבורם הליך גילוי מרצון.
לטענת הנאשמים יש רלוונטיות רבה לקבל את התמונה המלאה בדבר הליך ה"גילי מרצון" שנעשה ,לרבות הנתונים שנמסרו במסגרת ההליך על ידי החברים שהיו צד להליך.
לטענת הפרקליטות הליך ה"גילוי מרצון" הוא הליך חסוי בין לפי פקודת מס הכנסה ובין לפי חוק הגנת הפרטיות ועל כן אין עד התביעה רשאי לספר פרטים אודותיו.
לטענת הנאשמים מדובר בהליך שאינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית, אלא בנוהל שפורסם על ידי רשות המסים. הנוהל נותן חסינות מפני הליך פלילי למגלה המידע, ולו בלבד אך בנוהל עצמו נאמר במפורש שאין מניעה להשתמש במידע בהליך אזרחי, ומכאן, שהמידע עצמו אינו חסוי אלא רק מעניק חסינות מפני הפללה עצמית לנישום שמסר את המידע.
השופטת ברק-נבו ציינה כי אין מקור חוקי בפקודת מס הכנסה לטענת החיסיון, וכן שנוהל "גילוי מרצון" עצמו אינו מתייחס כלל לנושא החיסיון. בהיעדר פסיקה בנושא היא ביצעה אנלוגיה לפסיקת העליון, שחייבה את רשות המסים לפרסם את שמות הנישומים, עימם ערכה הסדרי כופר (הגם שציינה הבדלים בין שני העניינים).
נקבע כי המשקל שיש לתת לפגיעה בפרטיות חברי הקיבוץ שביצעו גילוי מרצון אינו מכריע. "זו פגיעה שיש להשלים עימה, לאור האיזון מול זכות הנאשמים לקבל מידע העשוי להיות רלוונטי להגנתם", קבעה השופטת.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי לא חל חיסיון על מידע הנוגע להליך גילוי מרצון שביצע אדם מול רשויות המס. השופטת מיכל ברק-נבו קבעה כי חבר קיבוץ שפיים, שריכז את הטיפול בהליכים אלה עבור כמה מחברי הקיבוץ, יוכל להעיד בנושא.
השופטת עוד הוסיפה כי היעדר החיסיון לא יפגע משמעותית במוסד הגילוי מרצון, נוכח יתרונותיו הברורים עבור הנישום, אף אם ניטול ממנו את יתרון האנונימיות.
שאלה זו נידונה בפסק דין:
פ 5306/08 יהודה דורון, קטרינה דורון נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה
מדובר בנישומים, חברי קיבוץ שפיים אשר ביצעו הליך של "גילוי מרצון" בפני רשות המיסים. הנאשמים בתיק דנן, חברי קיבוץ שפיים אף הם, נאשמים בגניבה מהקיבוץ. הם מבקשים לקבל מידע מעד, שהינו חבר הקיבוץ, לגבי אותו הליך "גילוי מרצון", לרבות שמותיהם של החברים שביצעו את ההליך, ופרטים נוספים, היכולים, לטענתם, לסייע להם בהגנתם. השאלה שנשאלה היא האם ניתן להתיר עדות המתייחסת להליך של "גילוי מרצון", מפיו של עד זה?
העד אשר שימש גזבר הקיבוץ מספר שנים אחרי דורון סיפר בחקירתו הראשית כי גילה התנהלות כספית לא חוקית של הקיבוץ בתחום המס, וחשד כי היא קשורה למעילה של דורון. לדבריו, כדי שדורון לא יוכל לאיים בחשיפת עבירות מס שביצעו חלק מחברי הקיבוץ, הוחלט לערוך עבורם הליך גילוי מרצון.
לטענת הנאשמים יש רלוונטיות רבה לקבל את התמונה המלאה בדבר הליך ה"גילי מרצון" שנעשה ,לרבות הנתונים שנמסרו במסגרת ההליך על ידי החברים שהיו צד להליך.
לטענת הפרקליטות הליך ה"גילוי מרצון" הוא הליך חסוי בין לפי פקודת מס הכנסה ובין לפי חוק הגנת הפרטיות ועל כן אין עד התביעה רשאי לספר פרטים אודותיו.
לטענת הנאשמים מדובר בהליך שאינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית, אלא בנוהל שפורסם על ידי רשות המסים. הנוהל נותן חסינות מפני הליך פלילי למגלה המידע, ולו בלבד אך בנוהל עצמו נאמר במפורש שאין מניעה להשתמש במידע בהליך אזרחי, ומכאן, שהמידע עצמו אינו חסוי אלא רק מעניק חסינות מפני הפללה עצמית לנישום שמסר את המידע.
השופטת ברק-נבו ציינה כי אין מקור חוקי בפקודת מס הכנסה לטענת החיסיון, וכן שנוהל "גילוי מרצון" עצמו אינו מתייחס כלל לנושא החיסיון. בהיעדר פסיקה בנושא היא ביצעה אנלוגיה לפסיקת העליון, שחייבה את רשות המסים לפרסם את שמות הנישומים, עימם ערכה הסדרי כופר (הגם שציינה הבדלים בין שני העניינים).
נקבע כי המשקל שיש לתת לפגיעה בפרטיות חברי הקיבוץ שביצעו גילוי מרצון אינו מכריע. "זו פגיעה שיש להשלים עימה, לאור האיזון מול זכות הנאשמים לקבל מידע העשוי להיות רלוונטי להגנתם", קבעה השופטת.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי לא חל חיסיון על מידע הנוגע להליך גילוי מרצון שביצע אדם מול רשויות המס. השופטת מיכל ברק-נבו קבעה כי חבר קיבוץ שפיים, שריכז את הטיפול בהליכים אלה עבור כמה מחברי הקיבוץ, יוכל להעיד בנושא.
השופטת עוד הוסיפה כי היעדר החיסיון לא יפגע משמעותית במוסד הגילוי מרצון, נוכח יתרונותיו הברורים עבור הנישום, אף אם ניטול ממנו את יתרון האנונימיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה