נוהל זה מתבסס על ניסיון העבר העשיר של רשות המסים בהליך אשר שוקף עוד בשנת 1990 בדו"ח מנהל הכנסות המדינה בנושא חנינות מס : "גם כיום מנהל המס בשיראל מכבד דו"חות מתקנים של נישומים המוגשים תוך גילוי מרצון. במקרים אלה, נגבה מלוא המס המגיע, כאשר הענישה המופחתת מתבטאת בכך שלא נוקטים בסנקציות הפליליות כלפיהם, להבדיל מנישומים שאינם מגלים מרצון ונתפסים, הנושאים במחיר הענישה המלאה".
נראה כי בשלב הזה מנהל הכנסות המדינה דאז, לא התייחס באופן מפורש להליך "הגילוי מרצון", אלא באופן כללי. נראה כי בדו"ח הנ"ל מדובר במעין אישור עקרוני לפרקטיקה של ההליך.
במרץ, 1993, פרסמה רשות המסים נוהל מפורט בעניין יחס הגומלין בין הליכי השומה האזרחית לבין ההלכים הפליליים. הנוהל היה מקיף ועקרוני אך לא התייחס כלל ל"נוהל גילוי מרצון".
בפברואר, 2001, פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע כאשר מדובר בהליך הפונה לאוכלוסייה ספציפית והיה מעין "מבצע" מוגבל בזמן עד סוף מרץ באותה שנה.
יש להבהיר כי הליך זה, על אף משמעות החסינות מפני הליך פלילי ולמרות הפרקטיקה הנוהגת זה שנים, אינו מעוגן בחקיקה עד ליום זה וכי ביום 10.4.2005 פרסמה הרשות לראשונה הוראה מנהלית בנושא זה- היא "נוהל גילוי מרצון". יש להדגיש כי רשות המסים החילה את הנוהל באופן בו אלה שעברו את העברות "יזכו" לחסינות מלאה מפני הליך פלילי בגין עבירות על חוקי המס השונים. בנוסף, ההליך אינו פונה לנישומים מסוימים.
במסגרת נוהל זה יטופלו רק עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. ההליך אינו נוגע לעבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות ואי העברת ניכויים.
המבקשים לנקוט בהליך יגישו הצהרת אמת ותיקון הדיווח וישלמו המס המגיע.
חשיבות ההליך מבחינת רשויות המס היא שהוא עולה בקנה מידה אחד עם אינטרס הרשות לגבות מס אמת כאשר יש להניח שאילולא ההליך לא היה נגבה המס ולרשויות לא היה המידע בדבר ביצוע העבירה.
נראה כי בשלב הזה מנהל הכנסות המדינה דאז, לא התייחס באופן מפורש להליך "הגילוי מרצון", אלא באופן כללי. נראה כי בדו"ח הנ"ל מדובר במעין אישור עקרוני לפרקטיקה של ההליך.
במרץ, 1993, פרסמה רשות המסים נוהל מפורט בעניין יחס הגומלין בין הליכי השומה האזרחית לבין ההלכים הפליליים. הנוהל היה מקיף ועקרוני אך לא התייחס כלל ל"נוהל גילוי מרצון".
בפברואר, 2001, פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע כאשר מדובר בהליך הפונה לאוכלוסייה ספציפית והיה מעין "מבצע" מוגבל בזמן עד סוף מרץ באותה שנה.
יש להבהיר כי הליך זה, על אף משמעות החסינות מפני הליך פלילי ולמרות הפרקטיקה הנוהגת זה שנים, אינו מעוגן בחקיקה עד ליום זה וכי ביום 10.4.2005 פרסמה הרשות לראשונה הוראה מנהלית בנושא זה- היא "נוהל גילוי מרצון". יש להדגיש כי רשות המסים החילה את הנוהל באופן בו אלה שעברו את העברות "יזכו" לחסינות מלאה מפני הליך פלילי בגין עבירות על חוקי המס השונים. בנוסף, ההליך אינו פונה לנישומים מסוימים.
במסגרת נוהל זה יטופלו רק עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. ההליך אינו נוגע לעבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות ואי העברת ניכויים.
המבקשים לנקוט בהליך יגישו הצהרת אמת ותיקון הדיווח וישלמו המס המגיע.
חשיבות ההליך מבחינת רשויות המס היא שהוא עולה בקנה מידה אחד עם אינטרס הרשות לגבות מס אמת כאשר יש להניח שאילולא ההליך לא היה נגבה המס ולרשויות לא היה המידע בדבר ביצוע העבירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה